אקטואר גירושין – תחשיב ‘איזון משאבים’

כחלק מההחלטה על גירושין ועל פירוק השיתוף בין בני זוג, נערכת חלוקה של הנכסים וההתחייבויות שנצברו על ידיהם במהלך החיים המשותפים. חלוקה זו נערכת לפי הלכת השיתוף או לפי עיקרון איזון משאבים (המכונה לעיתים – חוק איזון משאבים) . עקרון איזון משאבים אומר שנכסים וזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים מתחלקים בין הצדדים באופן שוויוני. נכסים שנצברו לפני ואחרי תקופה זו – אינם לחלוקה.

חלוקת הנכסים המוחשיים (רכב, דירה וכו’) קשה וכואבת, אך בד”כ היא אינטואיטיבית. חלוקת הנכסים הלא מוחשיים וכאלה שהפירות מהם יתקבלו בעתיד – אינטואיטיבית פחות….

חלוקת רכוש בגירושין יכולה להתבצע במספר שיטות:

1. הערכת שווי הזכויות בשיתוף לצורך חלוקתן במזומן במועד החישוב (היוון);

בשיטה זו מוערך שווי הזכויות הפנסיוניות של הצדדים במועד החישוב.
הערכה זו כוללת, בין היתר, ניתוח מנגנון התכניות הספציפיות, התייחסות לנתוניו האישיים של החוסך, שימוש בנתונים סטטיסטיים, הסתברויות תמותה, שיעור היוון, מדיניות המס וכיו”ב.
אח”כ נערך איזון/קיזוז של שווי הזכויות במועד זה כך שהצד שיש לו “יותר” מעביר את מחצית ההפרש לצד שיש לו “פחות”. ההעברה נעשית ממקורות פיננסיים אחרים, לא באמצעות פדיון התכניות.
בחירה בשיטה זו מאפשרת לצדדים “פרידה חדה”, כך שכל צד פונה לדרכו.

2. חלוקת הזכויות הפנסיוניות באמצעות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע”ד- 2014 (“החוק החדש”);

בשיטה זו מוערכים שיעורי ההעברה בכל התוכניות הפנסיוניות שבבעלות הצדדים. לכל אחת מהתוכניות בנפרד מוגדר שיעור ההעברה, שיישומו נעשה באמצעות פסיקתאות. את הפסיקתאות מכין האקטואר ושופט/רשם בית משפט/דיין בבית דין רבני חותם עליהן ומעניק להן תוקף משפטי. זוהי “ברירת המחדל” במקרה שאין הסכמה בין הצדדים לגבי שיטת החלוקה.

3. מתווה ייחודי

קיימות שיטות נוספות לאיזון משאבים, בהתאם לצרכי בני הזוג, אילוציהם והעדפותיהם.

לכל שיטה קיימים יתרונות וחסרונות, למשל מיסוי ותנאים בפוליסות לחיסכון פנסיוני. חשוב מאוד להבין את ההשלכות של כל שיטה לפי ביצוע האיזון.