חישובים אקטואריים
לצרכי דיווח

תחומי התמחות

תקן חשבונאות בינ”ל 19 (IAS-19)

משרדנו עורך את החישובים המאזניים והתוצאתיים להתחייבויות להטבות עובדים. החישובים נערכים כנדרש על פי תקן 19, לחברות בתחומי פעילות שונים ובהיקפי מועסקים שונים.
אנו עובדים עם משרדי החשבון הגדולים ואף בודקים עבורם דוחות אקטוארים בתחום זה.
החישוב כולל את חישוב ההתחייבות האקטוארית (actuarial liability) להטבות השונות, חישוב השווי ההוגן (fair value) של הנכסים המגבים את ההתחייבות, חישוב ההוצאה התקופתית לדו”ח רווח והפסד והכנת ביאורים מפורטים כנדרש על פי התקן.

תקן חשבונאות בינ”ל 19 (IAS-19) קובע את הטיפול החשבונאי בהטבות הניתנות לעובדים ואת הגילוי הנדרש בגינן בדוחות הכספיים של כל הישויות המדווחות המעסיקות עובדים. בהתאם לתקן, חברות ציבוריות המדווחות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל, נדרשות לערוך את דוחותיהן הכספיים בהתאם לתקינה הבינלאומית IAS-19 החל מהדוחות הכספיים של 2008. התקן מעודד גם חברות אחרות לערוך את הדוחות בהתאם לתקינה הבינלאומית.

ההטבות לעובדים מהוות חלק משמעותי מהעלויות בהן נושאות הישויות המדווחות ויכולות “ללבוש” צורות רבות ומגוונות כמו שכר עבודה, ימי מחלה בתשלום, בונוסים, שנת שבתון, מענק יובל, פיצויי פיטורין, תשלומי פנסיה והטבות אחרות לאחר פרישה. ההטבות לעובדים נקבעות הן על ידי הסכמים בין העובד לבין המעסיק, הסכמים קיבוציים והן על ידי חוקים ותקנות, כדוגמת חוק פיצויי פיטורין (התשכ”ג – 1963) וחוק שעות עבודה ומנוחה (התשי”א – 1951).
ישויות רבות אף נוהגות להפקיד לטובת העובדים סכומים בקופות גמל, ביטוחי מנהלים קרנות פנסיה וקופות מרכזיות לפיצויים. החל מינואר 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לפנסיית חובה בישראל לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, המחייב את המעבידים לבטח את העובדים לפנסיה מקיפה.
התקן חל על כלל ההטבות הניתנות לעובד בתמורה לשירותיו, להוציא הטבות מבוססות מניות, המטופלות בתקן דיווח כספי בינלאומי מספר 2.

בדיקת דוחות אקטוארים של קרנות פנסיה

משרדנו בודק דוחות אקטוארים של קרנות פנסיה. בדיקה זו מתייחסת לקרנות פנסיה וותיקות וחדשות. מטרת הבדיקה היא לוודא שהדוחות האקטוארים משקפים באופן נאות את היקף ההתחייבויות של הקרן, את נכסיה, את הערך הנוכחי של דמי הגמולים העתידיים בתאריך הבדיקה וכן את התנועה בהתחייבות .
בדוח נבדקים הדברים הבאים:
• תנאי התכניות מפורטים כנדרש ונלקחו בחשבון בהערכה האקטוארית.
• הנתונים והמידע בהם השתמשו להכנת הדוחות רלוונטיים, עדכניים ואמינים; והטיפול בנתונים שגויים או חסרים תקין וכך גם מערך הבקרות על הנתונים.
• הלוחות הדמוגרפיים שלפיהם נערכו החישובים הינם בהתאם להוראות הרגולטור, או באישורו.
• נעשה שימוש כנדרש בווקטור ריביות.
• ההנחות המרכזיות שבבסיס ההערכה, השיטות והמתודולוגיה משקפות את דרישות הרגולטור והן סבירות, מבוססות, רלוונטיות ומקובלות.
• הערכים המוצגים בדו”ח משקפים את מצב הקרן (התפתחות הגירעון, התפתחות ההתחייבות והנכסים, התאמת תזרים המזומנים לסיכום החישובים בריבית ההיוון הנוכחית, רגישות ההערכה לשינויים בשיעור ההיוון, השפעת השינוי בריבית ההיוון על הסיוע הממשלתי וכיו”ב).