אחת הדרכים הנפוצות לחלק את הפנסיות ואת הנכסים הפנסיונים בגירושין היא בסכום אחד, חד פעמי. דרך זו נקראית היוון ומשמעות השם היא מציאת הערך הכספי בהווה של נכסים פנסיוניים עתידיים.
בשיטה זו מתקבל סכום – אותו צד אחד מעביר לצד השני ובכך מסתיים איזון המשאבים.
איך זה קורה?
- האקטואר ממפה את כלל התכניות הפנסיונית של הצדדים.
- אח”כ הוא מנתח את המנגנון הספציפי בכל תכנית, בהתייחס לנתוניו האישיים של החוסך (כמו – גיל ומגדר).
- בהמשך, באמצעות שימוש בנתונים סטטיסטיים, הסתברויות תמותה, שיעורי היוון, שיעורי מס וכו’, האקטואר מחשב את הערך הנוכחי של כל התכניות של הצדדים.
- כך מתקבלים שני מספרים, אחד לכל צד. כל מספר מייצג את השווי האקטוארי הנוכחי נטו של הנכסים שלו/ה.
- בסיום, מתבצע איזון של הזכויות, כך שהצד שיש לו “יותר” מעביר מחצית מההפרש לצד שיש לו “פחות”.
- ההעברה נעשית ממקורות פיננסיים אחרים, לא מפדיון התכניות הפנסיוניות.
למה זה טוב?
- בחירה באופציית חלוקה זו מאפשרת לצדדים “פרידה חדה”, כך שכל צד פונה לדרכו.
למה זה לא טוב?
- לצורך ההיוון נדרשות הנחות – מה יהיה שיעור הריבית, מה תהיה התמותה וכו’. בפועל, הנחות האלו לא בהכרח מתממשות.
- צריך שיהיו מקורות כספיים (אחרים) כדי לבצע את התשלום. זה לא תמיד המצב…
תודה
FEEDBACK
Title
Accessibility Statement
array(0) {
}