כמו לכל דבר, גם לחוק החדש קיימים יתרונות וחסרונות. חשוב להבין מה הם עבורכם, בנסיבות האישיות-פרטיות שלכם.
בכל מקרה, לחוק ישנם יתרונות וחסרונות כלליים והנה תיאור שלהם:
יתרונותיו החוק:
* מאפשר חלוקה פשוטה ונוחה.
* מהווה שינוי בגישה – מחלקים הפקדות/יתרות ולא שווי אקטוארי של ההטבות (כפי שנהוג בשיטת ההיוון).
* מאפשר חלוקת הנכסים הפנסיוניים במקרים בהם אין שיתוף פעולה בין בני הזוג ויש חשש לביצוע פעולות להברחת הנכסים.
* ניהול משותף – נטרול האפשרות לביצוע פעולות חד צדדיות (“הקפאה של הזמן”).
* מציע מנגנון נוסף לחלוקה – תוך הכללת הגוף המשלם בפתרון.
* פתרון למקרה של בן זוג לשעבר בפנסיה תקציבית או ותיקה בגירושים לפני הפרישה, ע”י עיגון זכות השאירים של בן הזוג לשעבר.
חסרונות החוק:
* כאשר צבירת הכספים או הזכויות משתנה באופן מהותי בתקופת הנישואים, החלוקה לפי החוק עשויה ליצור עיוות לטובת אחד מהצדדים.
* בתכניות צוברות זכויות נותר קשר כלכלי מסוים בין הצדדים.
* כאשר שווי הנכסים גבוה, מעל תקרה של כ- 1,500,000 ש”ח, יחול מס בשיעור 21%. יש לקחת זאת בחשבון.
מהם השלבים ביישום החוק לחלוקת נכסים פנסיוניים בין בני זוג שנפרדו?
אם בחרתם בחלוקה עפ”י החוק, עליכם לפנות לכל אחד מהגופים הרלוונטיים, המנהל את הכספים שלכם ולהגיש לו פסיקתא. הפסיקתא היא פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני. היא כוללת את תקופת השיתוף, מועד הקרע והשיעור להעברה והיא חלק מדו”ח האקטואר. לאחר קבלת המסמך מהאקטואר יש לפנות לבית המשפט ולתקף אותה ע”י חתימת שופט. בלי חתימה זו הפסיקתא אינה תקפה.
את המסמך החתום על בן הזוג לשעבר להעביר לגוף המשלם. הגוף המשלם ירשום אצלו הערה, עד שיבצע את החלוקה. בתקופת הביניים – חלה הגבלה על פעולות חד צדדיות בתוכניות.
תודה
FEEDBACK
Title
Accessibility Statement
array(0) {
}